לראות
אותה
בזמן

הקשר עם הבת שלך לא נבנה ברגעים הגדולים.
הוא נבנה באלפי רגעים קטנים שאנחנו בוחרות לראות.

ילדות לא משתנות ביום אחד.
הן משתנות לאט, ובשקט.
השאלה היא האם אנחנו שמות לב.

לפעמים מה שהבת שלנו צריכה מאיתנו הוא לא תשובה נכונה.
אלא תחושה שהיא נראית.

כשילדה מרגישה שרואים אותה,
היא מפסיקה להילחם כדי שישימו לב אליה.

החיבור לא נעלם ביום אחד.
הוא נבנה או מתרחק דרך השיחות הקטנות של היומיום.

הבת שלך לא צריכה אמא מושלמת.
היא צריכה אמא שממשיכה להכיר אותה מחדש בכל גיל.

מאחורי כל ילדה פורחת יש מבוגר אחד שבחר לראות אותה באמת.

הזמן חולף בכל מקרה.
השאלה היא מה נבנה בתוכו.

לפני שהיא גדלה. לפני שהיא מתרחקת.
לפני שהחיים רצים קדימה.
בואי נלמד לראות אותה בזמן.